30.6.2026
אותיות של קשר: על גמישות, יצירתיות ומשחק משותף בטיפול הדיאדי 🧩
לפעמים, הדרך לעולמו של ילד/ה עוברת דרך תבנית אחת מדויקת מאוד.
בטיפול הדיאדי (ילד/ה, הורה ומטפל/ת) אצלנו במילמן, נפגשנו עם ילד מתוק שהיה לו עניין עמוק באותיות ה-ABC. הוא ביקש לכתוב אותן שוב ושוב, אך ורק לפי הסדר: מהאות A ועד Z. החוקים היו נוקשים, הכתיבה נעשתה רק על דף, בטוש בצבע אחיד, וכל אות הייתה חייבת להיות בדיוק באותו הגודל של האות שלפניה. 🔠
מבחוץ, זה יכול היה להיראות כמו תבנית חזרתית שקשה לפרוץ. לעיתים הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוב שכדי להרחיב את עולמו של הילד, אנחנו צריכים להביא משהו שונה לחלוטין ממה שהוא מציע. אבל בטיפול הדיאדי, הלכנו יחד איתו – צעד אחר צעד, מתוך כבוד והקשבה מלאה להעדפה שלו.
שם, מתוך תחום העניין המשמעותי שלו, התחילה להתרחש הגמישות:
✨ השלב הראשון: עברנו מהדף והטוש אל המראה, עליה כתבנו את האותיות עם טושים מחיקים וכשהאותיות לא נראו בדיוק כמו שהילד תכנן, יכולנו למחוק ולכתוב אותן מחדש בקלות, מאשר על הדף. בשלב זה ניתן היה לראות שהתיקון המהיר אפשר הפחתה של תחושת התסכול. בהמשך, עברנו לעבודה עם קצף. אותן האותיות, אותו הסדר, אבל המרקם והחוויה החושית השתנו.
✨ השלב הבא: עברנו לבניית האותיות באמצעות קוביות, כאן המשיך התהליך המשמעותי. בהדרגה, התאפשרה הרחבה משמעותית ויפה: האותיות שנבנו מהקוביות כבר לא נראו אותו הדבר בכלל! הן השתנו בצורה, הן השתנו בגודל ואפילו הסדר שלהן השתנה, והשינוי הזה לא עורר תסכול – הילד, ההורה והמטפלת הגיבו בהתלהבות לתוצר. 🤗
ההסכמה שלו (ושלנו) לשחק בתוך התבנית, אפשרה להרחיב את המשחק שהפך משוכלל, יצירתי, משותף ומלא בהנאה הדדית של הילד, ההורה והמטפלת.
כשאנחנו פוגשים את הילד במקום שבו הלב שלו נמצא, ומצטרפים אליו במקום לנסות לשנות אותו, התבניות הנוקשות הופכות לגשר של קשר, גמישות ולמידה. 💙
