המודל הטיפולי

המודל הטיפולי מתייחס למספר ממדים התפתחותיים:

התפתחות בהקשר של יחסי הורה-ילד

ההנחה העומדת בבסיס הגישה הטיפולית היא שההורים הם הדמויות המשמעותיות והעקביות ביותר בחיי הילד והם המלווים המרכזיים שלו לאורך מעגל החיים. ההתפתחות המשמעותית ביותר של הילד, במיוחד בשנים הראשונות, מתרחשת בקשר עם הוריו. התוכנית הטיפולית שמה דגש על עבודה עם הורים במטרה להעצים את תחושת המסוגלות שלהם ולחזק אותם בהתמודדות עם האתגרים בהם נתקלים ועוד יתקלו בהמשך הדרך. הורי הילד הם שותפים פעילים בטיפול ומקבלים ייעוץ והכוונה מאנשי הצוות הרב מקצועי ושיחות הדרכה עם הפסיכולוג או העובד הסוציאלי המלווה את המשפחה.

התפתחות על בסיס עיבוד וויסות חושי

עיבוד וויסות חושי הן יכולות שעוזרות לנו כבני אדם לתפקד בצורה המיטבית. יכולות אלו מאפשרות לנו להבין גירויים חושיים, לסנן גירויים שאינם קשורים לסיטואציה בה אנו נמצאים, ולארגן את התגובה שלנו לגירויים השונים כדי לשמור על היכולת לתפקוד מיטבי. אפשר לומר כי לעיבוד וויסות חושי תרומה חשובה בקביעת איכות החיים. לילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי, יש קשיים בעיבוד החושי במערכות התחושה השונות (שמיעה, ראייה, מגע, תנועה ותחושת הגוף במרחב והתחושה סביב הפה). היכולת לעיבוד וויסות חושי משפיעה על היחסים של הילד עם סביבתו הפיזית והאנושית ועל ההסתגלות שלו לשינויים בחיי היומיום. כאשר הסביבה מודעת לחוויה החושית השונה של הילד היא יכולה לעזור לו לבטא יכולות התפתחותיות מורכבות יותר שבהן הוא מתקשה.

התפתחות תקשורתית

תקשורת היא פעולה שמטרתה לאפשר יחסים בין בני אדם. היא מתקיימת ע"י העברה וקבלה של מידע, הבעה של רעיונות, רגשות, צרכים ודעות. כוונות תקשורתיות מתרחשות בדרכים שונות: בדרך לא מילולית הכוללת בכי, חיוך, קשר עין, מגע, הפקות קוליות, הבעות פנים, ג'סטות (תנועות ידיים וגוף), ובדרך מילולית הכוללת דיבור, שפת סימנים, קריאה וכתיבה.  אצל ילדים עם אוטיזם הקושי המרכזי הינו בהתפתחות התקשורתית. כאשר ילד מביע כוונה תקשורתית והסביבה מבינה אותו ומגיבה אליו, הוא לומד שיש לו השפעה על העולם. חווית הצלחה זו מפתחת מוטיבציה להמשך יוזמות תקשורתיות.
במרכז מילמן נעשית עבודה על קידום התקשורת של הילד לאורך כל זמן שהותו במרכז.  

התפתחות בהקשר של משחק

היכולת לשחק הינה שלב התפתחותי ראשוני וחשוב עבור כל ילד. המשחק הוא האמצעי העיקרי שבאמצעותו ילדים מתנסים, חווים ולומדים את עצמם, את גופם, את רגשותיהם ויכולותיהם. כמו כן, דרך המשחק הם לומדים על סביבתם החברתית והפיזית.  כאשר ילד משחק, הוא מתרגל ומגבש הבנה חברתית, הוא מפתח תחומי עניין ומיומנויות, יכולת לפתרון בעיות, יכולת שיפוט, ויכולת לחיקוי. דרך המשחק, הילד גם מלמד אותנו על עולמו הפנימי ודרך התיווך של המשחק אנו מבינים אותו ומקדמים אותו. לכל הילדים עם לקות ראשונית בתקשורת ישנו קושי במשחק ובמשחקיות. הם מתקשים מאוד בפיתוח מיומנויות משחק, ונדרשת סבלנות רבה ומותאמות מצד המבוגר על מנת לפתח ולקדם יכולות אלו.

סוגי הטיפולים הניתנים במרכז

סוגי הטיפולים
הניתנים במרכז

רופאה התפתחותית

תפקיד הרופאה ההתפתחותית במרכז מילמן מתחלק לשניים:
1. מעקב אחרי הילדים המטופלים במרכז, בשלוחותיו ובמעון היום השיקומי. הרופאה נכנסת ליום טיפולים מלא על מנת לצפות במוקדי החוזק והקושי של כל ילד, על שלבי ההתקדמות שלו, השלב ההתפתחותי בו נמצא, המצב הרפואי, התזונתי ותפקודי היום יום שלו. הרופאה מקיימת חשיבה משותפת עם הצוות הטיפולי על הפרופיל ההתפתחותי של הילד, על דרכי התערבות יעילות ומתייחסת גם למסגרת החינוכית. כמו כן, הרופאה משוחחת עם ההורים ומשתפת אותם בהתרשמותה מהילד ובמידת הצורך מקיימת חשיבה משותפת עם ההורים על טיפול תרופתי.
2. הרופאה ההתפתחותית עומדת בראש צוות יחידת האבחון.

טיפול רגשי הורה – ילד (פסיכולוג / עובד סוציאלי)

ילדים על הספקטרום האוטיסטי הינם בעלי קושי בסיסי ביכולת לפתח יחסים וביצירת קשר זאת על רקע קשיים מולדים בעיבוד מידע חברתי כגון: הבנת הבעות פנים, רגשות, רמזים חברתיים ושפה. הם מתקשים ביכולתם להבין ואף לזהות רגשות, מחשבות, כוונות, רצונות ואמונות של עצמם ושל האחר. עקב כך, הם מתקשים להבין את המשמעות של פעולות האחר ופעולות עצמם, לחזות אותן, לקחת אותן בחשבון ולהתייחס אליהן. לקושי מרכזי זה השלכות עבור הילד עצמו אך יש לו גם השלכות עבור אלה הסובבים אותו, האוהבים אותו והמטפלים בו ובראש ובראשונה – הוריו. זה מקשה על יכולתם להבינו ולהתאים עצמם לצרכיו. מכאן, שמטרת טיפול זה היא גם לעזור להורה לחשוב על עולמו הפנימי של ילדו, להבין מה הוא מרגיש, חושב, רוצה ומתכוון. כמו כן, להבין את צרכיו ולהבין את השפעת הקשיים על הקשר ביניהם. דרך הבנות אלו ההורים יכולים להתגייס, להתאים את עצמם ובשיתוף עם המטפלים, לחזק את תחושת הדימוי והערך העצמי של הילד ולחזק את  יכולתו ליצור קשרים בינאישיים.  קיימת חשיבה משותפת  עם ההורים סביב הצרכים והקשיים של ילדם, הקשיים שלהם כהורים, ההתלבטויות ודרכי ההתמודדות שלהם.

ליווי והדרכת הורים ע"י פסיכולוג / עובד סוציאלי

ההורים נפגשים עם פסיכולוג/עובד סוציאלי באופן קבוע לשיחות משותפות. במפגשים אלו מתאפשר זמן ומקום לחשוב, להרגיש ולהבין את הצרכים והחוויות של הילד ושל ההורה. יש אפשרות להתייחס לתפקיד ההורי הייחודי והמורכב לילד בעל לקויות ברצף האוטיזם. הפסיכולוג/העו"ס הוא האחראי על גיבוש הבנה רחבה של צרכי הילד. כמו כן, הוא גם הדמות המלווה והמקשרת בין הילד והוריו ובין גורמי חוץ: מסגרת חינוכית, היחידה להתפתחות הילד, מסגרות טיפוליות בקהילה וכו'.

ריפוי בעיסוק

המטרה המרכזית של מקצוע הריפוי בעיסוק היא להגביר את יכולתו של הילד להשתלב ולהשתתף בצורה מותאמת ויעילה בסביבתו. על מנת לעזור לילד להשתלב בצורה יעילה יש צורך להבין מה השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא, מהן יכולותיו המוטוריות, יכולותיו התפיסתיות והקוגניטיביות, מהו הפרופיל החושי שלו ומהם דפוסי ההסתגלות שלו למעברים ולשינויים (הן פיזיים והן חברתיים). כמו כן, יש להתייחס לנתוני הסביבה הפיזית והסביבה המשפחתית. טיפול הריפוי בעיסוק מכוון לקידום היכולות של הילד בתפקודי היום יום שלו (כמו: הרגלי אכילה, לבוש, ניקיון, ועוד), המיומנויות המוטוריות, התפקודים הניהוליים שלו (כמו קשב, יכולות הארגון והתכנון, פתרון בעיות ועוד) ומיומנויות המשחק והלמידה של הילד. בטיפולי הריפוי בעיסוק מנסים להבין כיצד הילד חווה את הגירויים החיצוניים והפנימיים שלו, אילו גירויים עוזרים לו להיות מווסת וברמת עוררות אופטימלית ואילו גירויים גורמים לו לאי שקט ולקושי בתפקוד היום יומי. דרך פעילות בעלת משמעות עבור הילד, המתאימה להעדפות ולצרכים החושיים שלו, נוצרת הזדמנות להופעה של יכולות ומיומנויות רבות.

קלינאות תקשורת

בטיפול זה יש התמקדות בכוונות התקשורתיות של הילד בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. כוונות תקשורתיות יכולות להיות רצון להיות בקשר עם אדם נוסף, שיתוף המבוגר בחוויה ע"י קשר עין, חיוך, חיפוש אחר קירבה ותגובה לפניות האחר. הצלחה של כוונה תקשורתית גורמת לילד להבין שיש לו השפעה על סביבתו. כאשר הסביבה מגיבה ליוזמות שלו היא מביאה להמשך יוזמות תקשורתיות. קלינאית התקשורת, בהתאם לצורך של כל ילד, תעבוד  על מציאת דרכים שיאפשרו לילד להביע את עצמו גם כשיש קושי בהפקת הדיבור ע"י שימוש באמצעים תומכים כמו תמונות, טאבלט וכו'. כאשר הילד יכול לדבר אך מתקשה בשימוש יעיל ותקשורתי בשפה, הקלינאית תתמקד בעבודה על פונקציות תקשורתיות שונות כגון תשומת לב משותפת, לקיחת תור, שיחה ועוד.  מטרת המטפלת היא להפוך את רכישת השפה לחוויה קלה יותר. התפתחות השפה מתחילה בהענקת משמעות לאנשים, לחפצים, למאורעות וליחסים. היא נלמדת בתוך הקשר חברתי, ספונטני וטבעי. זוהי הכנת הקרקע למילים הראשונות ולכן היא חשובה מאוד. קידום התקשורת, יעשה באמצעות אינטראקציות משחקיות בין הילד להורה או למטפל. יש לזכור כי ילדים שונים מאוד אחד מהשני בקצב, בסגנון ובמסוגלות שלהם לפתח שפה.

תרפיות ביצירה והבעה

טיפול בתנועה
הטיפול מתבסס על התפיסה כי הגוף, היציבה והביטוי התנועתי של הילד משקף רגשות, דפוסים נפשיים ובין אישיים. המטפלת, באמצעות התנועה, חוברת יחד עם הילד לחוויה הגופנית – נפשית שלו, וכך יכולה לנסות ולהבין את סיפורו, ואת המקום הרגשי שבו הילד נמצא. החוויה התנועתית מאפשרת לילד להביע רגשות כאשר קשה לו לתת להם ביטוי מילולי והיא עוזרת לילד לבסס דימוי גוף תקין ומודעות עצמית גבוהה יותר. המטפלת משתמשת באמצעים של שיקוף תנועתי ומילולי, קשר עין, קול, פעילות גוף קצבית, מוסיקה, מגע ופעילויות מוטוריות-חושיות.

טיפול במוסיקה
כשמדברים על מוסיקה כטיפול, מתייחסים למקום ראשוני של צלילים, חקירה, התנסות וגילוי. המוסיקה משמשת כאמצעי לתקשורת וביטוי שדרכו אפשר לקיים שיח עם הילד, בדרך לא מאיימת. אפשר להביע רגשות בדרך מקובלת ואפשר להיות יחד. המטפל מזהה אלמנטים מוזיקליים בהתנהגויות של הילד ואז מספק מבנה מוסיקלי תומך, אמפתי וצפוי כדי למשוך את הילד לקשר. זהו תהליך אינטואיטיבי עם רגישות לקצב, עיבוד, וויסות של הביטויים ההתנהגותיים והרגשיים של הילד תוך כדי שימוש במגוון כלי נגינה.

טיפול באמנות
טיפול באמנות הוא טיפול רגשי שבו המטפלת, יחד עם ההורה, מציעה לילד כלים נוספים להביע את עצמו. כלים של מגע ושימוש בחומרים פלסטיים, דרכם הילד יכול לגלות את עצמו ולעבד את החוויות שלו. מעודדים את הילד לשחק עם החומרים כדי להיות איתו בחוויה הרגשית ולהבינו ולאו דווקא מכוונים לתוצר מסוים. דרך המשחק עם החומרים, המטפל/ת, ההורה והילד יכולים ללמוד על החוויה הפנימית שהילד מביא עמו.

טיפול בדרמה
לכל הילדים עם לקות ראשונית בתקשורת ישנו קושי כל שהוא ביכולת לשחק. במהלך טיפול זה המטרה היא ליצור מרחב משחקי משותף והזדמנויות להנאה הדדית ותקשורת. המטפלת מחפשת אחרי ניצני משחק ויצירתיות אצל הילד ומשתמשת בכלים מגוונים כדי לפתח משחק של ממש. ההורה והמטפלת, מהווים קהל ושותפים למשחק שהילד מעלה, מנסים להבינו יחד ולתת משמעויות למשחק. טיפול זה מסייע לילד לארגן ולבטא את עולמו הפנימי באמצעים שאינם בהכרח מילוליים.

טיפול באמצעות בע"ח
טיפול באמצעות בע"ח מתבסס על הנחת היסוד, שבעל החיים הינו ישות בפני עצמה, בעלת צרכים ורצונות משל עצמה, כך שבעל החיים מאלץ את הילד להתייחס אליו באופנים שונים. עובדה זו, מזמינה פיתוח תגובות תקשורתיות ופיתוח גמישות התנהגותית אצל הילד. הנחה נוספת היא שיצירת קשר עם בעל חיים הינה פחות מאיימת ופחות קשה מיצירת קשר עם אנשים והקשר שייווצר עם בעלי החיים יהווה שלב מכין ליצירה ופיתוח קשר עם אנשים. בנוסף, בעלי חיים מעבירים מסרים קלים יותר לפיענוח עבור ילדים מאשר המסרים המורכבים שמעבירים אנשים. מטרה נוספת היא מתן הזדמנות להזדהות והבעה רגשית– מנסים לעודד מצבים המאפשרים לילד להזדהות עם בעל החיים ודרך זה לעבד תכנים רגשיים שהוא מעלה.

פיזיותרפיה

ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מקשיים בהתפתחות המוטורית, כגון קשיים בשיווי משקל, פגיעה בקואורדינציה, בהתארגנות במרחב ועוד. קשיים אלו מונעים חקירה תנועתית באופן טיפוסי לבני גילם. בטיפול הפיזיותרפיה הילד יחווה מגוון פעילויות מוטוריות מותאמות גיל ורמת תפקוד. התנסויות מגוונות אלו יעודדו את מערכות שיווי המשקל, יחזקו את הגוף ויתרמו לביטחונו העצמי.